החברה הבדואית – המעבר למספרים ונתונים

הכנס הראשון של המרכז הלאומי לידע וחקר החברה הבדואית בנגב

סיכום הכנס

במכללה האקדמית ספיר התקיים הכנס הראשון של המרכז הלאומי לידע ולחקר החברה הערבית־בדואית בנגב, בהשתתפות למעלה מ־350 משתתפים. בכנס לקחו חלק חברי כנסת, ראשי רשויות, אנשי אקדמיה, נציגי משרדי ממשלה, ארגוני חברה אזרחית, נציגי ציבור, סטודנטים ואנשי קהילה – מהחברה הערבית־בדואית ומהחברה היהודית בנגב.

הכנס הונחה על-ידי עו"ד יוסף אבו זאיד, מנהל המרכז הלאומי לידע ולחקר החברה הבדואית בנגב, אשר הוביל את הדיונים והפאנלים לאורך היום. בפתח הכנס בירכה את המשתתפים פרופ' נוזהה אלאסד אלהוזיל, ראש המרכז הלאומי לחקר החברה הבדואית, וציינה את חשיבות המפגש, השיח והידע המבוסס כבסיס להבנה עמוקה ולקידום שינוי אמיתי בחברה.

במהלך הכנס הוצגו נתונים ומחקרים עדכניים של חוקרי וחוקרות המרכז. לצד זאת, התקיימו שני פאנלים מרכזיים שעסקו בסוגיות ליבה הנוגעות לחברה הערבית־בדואית בנגב, מזוויות מחקריות, ציבוריות ומעשיות. הפאנל הראשון עסק בידע, זהות והזדמנויות ובמפת הדרכים לחינוך שוויוני בנגב, והפאנל השני התמקד בנתונים, חסמים והזדמנויות בחברה הערבית בנגב. הפאנלים הפגישו מקבלי החלטות ואנשי שטח, גם כאשר לא הייתה הסכמה מלאה בין המשתתפים, ואפשרו שיח פתוח, ענייני ומכבד סביב סוגיות מורכבות ולעיתים שנויות במחלוקת.

בכנס ניתנה גם הרצאה מרכזית שעסקה באתגרים של הסטטיסטיקה בחברה הבדואית ובחשיבותם של נתונים מהימנים לצורך קבלת החלטות. את ההרצאה העביר ד"ר אחמד חליחל, מנהל אגף בכיר דמוגרפיה ואוכלוסייה באגף הדמוגרפיה והמפקד בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אשר הדגיש את הצורך בשיפור איסוף, מיפוי והנגשת נתונים על החברה הבדואית בנגב.

במסגרת ההרצאות והמחקרים שהוצגו, אדם רון, חוקר נתונים במרכז הלאומי לידע ולחקר החברה הערבית־בדואית בנגב, הציג ממצאים המצביעים על פערים מרחביים עמוקים ומתמשכים בנגישות לתשתיות ולשירותים בנגב. הפערים בולטים במיוחד ביישובים קטנים ובכפרים בדואיים בלתי מוכרים שאינם נכללים במיפוי הרשמי, מצב היוצר "פער שקוף" המקשה על גיבוש מדיניות ציבורית שוויונית.

אביבית חיי, מנכ"לית משותפת בחברת נאס, הציגה ממצאים בנושא מסגרות הגיל הרך בחברה הבדואית, והצביעה על שיעורי השתתפות נמוכים מאוד בשירותים לגילאי לידה–3, בעיקר בכפרים הבלתי מוכרים, לצד עומס חריג על שירותים ציבוריים כמו חינוך ובריאות, הנדרשים לעיתים לתת מענה מעבר לקיבולת המתוכננת.

ד"ר דוד קורן, מנכ"ל מכון ירושלים למחקרי מדיניות, הציג מחקר שעסק בדיבידנד הדמוגרפי והדגיש כי המבנה הגילי של האוכלוסייה הערבית, ובפרט במחוז הדרום, מאופיין בריכוז גבוה של צעירים בגילי עבודה ובפערי יחס תלות משמעותיים, המעידים על פוטנציאל כלכלי וחברתי שטרם מומש. הוצג כי נתונים אלה מצביעים על חלון הזדמנויות מוגבל בזמן, המחייב מדיניות יזומה, עקבית וממוקדת בתחומי השכלה, הכשרה מקצועית, תעסוקה פרודוקטיבית והשקעה בתשתיות כלכליות. עוד הודגש כי ניסיון בינלאומי מלמד שתרגום הפוטנציאל הדמוגרפי לצמיחה ולצמצום פערים אינו תהליך אוטומטי, אלא תלוי בעומק המדיניות וביכולתה להסיר חסמים מבניים ולהשקיע בהון אנושי, לטובת חיזוק החוסן החברתי והכלכלי של החברה הבדואית ושל מדינת ישראל כולה.

ד"ר אמל חייאט, חוקרת בריאות, הציגה ממצאים המעידים על אי-שוויון בריאותי מתמשך בחברה הבדואית בנגב, הכולל שיעורי תמותת תינוקות ותחלואה גבוהים, הנובעים מתנאים מבניים, מחסור בתשתיות ונגישות מוגבלת לשירותי בריאות מונעים. בדבריה הודגשה גם חשיבות ההכרה במורכבות הזהות לבריאות נפשית ולשילוב חברתי של צעירי החברה הבדואית.

הכנס התאפיין ברמה ארגונית גבוהה, בתכנים איכותיים ובדיון מעמיק, ושיקף שנת עבודה אינטנסיבית של המרכז באיסוף, ניתוח והנגשת נתונים מהימנים על החברה הערבית־בדואית בנגב. השתתפות שותפים אסטרטגיים ונציגי משרדי ממשלה הדגישה את הפוטנציאל הטמון בחיבור בין מחקר, מדיניות ועשייה בשטח.

אחת מנקודות החוזק הבולטות של הכנס הייתה היכולת להושיב יחד, תחת קורת גג אחת, נציגי ממשלה, אקדמיה וחברה אזרחית – גם כאשר הדעות חלוקות – ולנהל שיח אמיתי ומכבד. נוכחות הצעירים והצעירות בכנס בלטה במיוחד ונשאה מסר ברור של מעורבות, אחריות ותקווה לעתיד. התמה שסיכמה את הכנס הייתה "ביחד נוכל ליצור את השינוי" – תמה שבאה לידי ביטוי הן בשיח המקצועי והן בהרכב המשתתפים עצמם.

לצד ההצלחה, בלטה גם היעדרות התקשורת העברית. כפי שאמר מר טלאל אלקרינאוי, ראש עיריית רהט ויו"ר פורום ראשי הרשויות הבדואיות: "כאשר מדובר באירוע פלילי – התקשורת מגיעה בהמוניה, אך כאשר יש הצלחה, עשייה ונוכחות של הפוטנציאל של החברה הבדואית – היא אינה מגיעה".

הכנס סימן צעד ראשון בדרך ארוכה שמטרתה לייצר ידע מבוסס נתונים, להבין את המציאות לעומק ולקדם שיח ציבורי מושכל לטובת עתיד משותף וצודק יותר בנגב